צ'ילי ודי

צ'ילי סין קרנה. אין פוקוס וגם אין בשר

 

כל פעם שאני בודק את את הכניסות (לא תמיד זה ברבים) לבלוג, אני מוצא הפתעות. פעם שעברה היו כניסות הזויות מהולנד, ובשבוע האחרון היו כמה כניסות תמוהות מהמדינה שחטפה הכי חזק בשבועיים האחרונים: ספרד. וואלה, אם היה לי ניסיון באוכל ספרדי היית מנסה לעשות להם כבוד, אבל ניסיתי להכין פעם פאייה ויצא לי ממש לא מוצלח. הדבר האיחיד שאני יודע בוודאות על ספרדים זה שהם ממש אוהבים את השמן זית שלהם- ברצלונאי שפגשתי בסרי לנקה אמר לי שהם מטבלים בו את הדגני בוקר שלהם.

אז לאיפה מביאה אותנו כל ההקדמה הזו אתם שואלים? או, לעולם האנלוגיות והאסוסיאציות. כי אם לא אוכל ספרדי, אז אוכל ממדינה שנכבשה על ידי ספרד ודוברת ספרדית; ואם אפשר, אז מטבח שיתאים לקיץ הבא עלינו לרעה ושיהיה עממי, טרי וצבעוני. אז כן, מי אמר מקסיקו ולא קיבל?

קודם כל חשוב לי להדגיש שכמו עם הרבה מטבחים, גם למטבח המקסיקני נעשו עוולות מעוולות רבות. המתכונים שיובאו כאן והמטבח המקסיקני שרובנו מכירים הוא ממש לא אוכל אוטנטי ממקסיקו, אלא יותר גרסאות אמירקאיות מעודנות ו"אשכנזיות" שלו. דוגמה אחת מיני רבות היא רוטב המולה שהוא בסיס להמון מנות מקסיקניות, ושהאמריקאים כמעט ולא מכירים, בגלל זה אני גם לא קורא למתכונים האלו בשמם המקסיקני אלא סתם בשם גנרי.

 

אקיצר, ארוחה כמו מקסיקנית שלמה, הכל נעשה טרי ועל המקום (חוץ מהטורטיות, יש גבול) עם המון פלפל חריף, לימון (למה אין כאן ליים למה?) וכוסברה. מה שכיף בארוחה כזו היא הגיוון: לוקחים טורטייה, מעמיסים עליה כל פעם מגוון אחר ונהנים אחושלוקי. אז מה היה לנו: גואקמולי סנטדרטי מהאבוקדואים הבשלים היחידים בשוק שלא שווה להרחיב עליו את הדיבור, צ'ילי קון סויה שנאלצתי להכין כי היו צמחונים, סלסה כפרית ומדליקה וממרח שעועית שחורה מעולה.

סלסה כפרית

אני מודה שעד לפני ממש לא מזמן הייתי טוחן במעבד מזון גמבה, כוסברה, שום, פלפל חריף, המון עגבניות בשלות ולימון וחושב שאני מלך העולם. אבל לפני איזה שנה קראתי איפשהו על איך המקסיקנים באיזורים הכפריים והנידחים צולים את כל המרכיבים הנ"ל על גחלים ורק אז כוטשים אותם במכטש ועלי. אז לכטוש זה אולי קצת מוגזם, אבל השריפה של המרכיבים יוצרת סלסה עם טעם מעושן שהיא יותר סמיכה ועאסלית מהמקורית.

מה צריך: 5 עגבניות בשלות ורכות, 3 שיני שום, פלפל חריף, גמבה אדומה, בצל בינוני, חופן עלי פטרוזיליה, מיץ מחצי לימון (אם יש לכם ליים, זכיתם), כף רסק עגבניות

איך מכינים? אם במקרה יש לכם מנגל דולק או שאתם מכינים את זה כחלק ממנגליאדה, שיחקתם אותה. אם לא, אז אתם יכולים לצלות את המרכיבים (חוץ מהכוסברה, השום והלימון) על מחבת פסים עד שיש להם סימני חריכה יפים מכל הצדדים. לי לא היה כוח לשטוף מחבת פסים אז שמתי את הרשת של התנור מעל הכיריים ושרפתי בסבלנות את כל הירקות על הגז, כשאני הופך אותם כל כמה דקות כדי שלא יישרפו. קילפתי חלק מהקליפות (אבל גם השארתי חלק, בייחוד את אלו השרופות שנותנות הכי הרבה טעם מעושן), שמתי הכל במעבד מזון, הוספתי כף של רסק עגבניות ונתתי בראש. הוספתי מלח ופלפל ושמתי במקרר בכלי אטום.

הסלסה לפני שנהייתה לסלסה

 

 

 

 

 

 

 

ממרח שעועית שחורה

מה צריך: כוס שעועית שחורה יבשה שהושרתה לילה לפני במים קרים,, חצי כוס שמן זית, שני בצילם קלופים וחתוכים דק לחצאי ירח

איך מכינים? מסננים את השעועית ומבשלים אותה במים חדשים בסיר חצי פתוח עד שהיא נמעכת בין האצבעות. בינתיים מטגנים ב2 כפות שמן את הבצל על אש בינונית לפחות רבע שעה תוך כדי בחישה מדי פעם, עד שהוא מצתמצם והשחים יפה. מסננים את השעועית וטוחנים יחד עם הבצל והשמנ"ז, אבל לא יותר מדיי, שיהיה קצת מרקם נגיס. שומרים במקרר אבל עדיף להגיש בטמפרטורת החדר. גם לכאן אפשר להוסיף את החשודים המיידיים: כוסברה, שום, גמבה.

ככה זה נראה בסוף

 

 

 

 

 

 

 

 

כל מה שהיה על השולחן, על הטורטייה